נועה ארגמני כותבת לזכר איתי סבירסקי
הכרנו אחת את השניה במסע המשותף שלנו ביחד בעזה, עוד ב-7 באוקטובר.
כבר ברגע שבו נכנסת לחדר, הבנתי שיש כאן מישהו שאוכל לסמוך עליו.
לאורך כל הדרך היית לצידי ואני לצידך, היית חבר הנפש שלי, איש השיחה שלי, והאח הגדול שאף פעם לא היה לי.
לימדת אותי את המורכבות של הנפש
ואיך כל אחד מאיתנו מתמודד עם דברים בדרך אחרת, שאין דרך לא נכונה, כל אחד והדרך שלו.
אני מודה לך על הימים שהייתי מבועתת מפחד
ותמיד אמרת לי "אני פה איתך. זה קשה, אבל אני פה איתך".
אז כבר 191 ימים שאתה לא פה איתי, וזה עדיין לא נקלט שאנשים חפים מפשע נרצחים.
כל מה שנותר לי להגיד זה תודה.
תודה שהיית לצידי במשך כל הזמן הזה,
תודה שהקשבת לפחדים שלי,
תודה שפשוט היית שם.
אני מבטיחה לך שתמיד תהיה חלק ממני, שלעולם לא אשכח אותך
ושאעשה את הכי טוב שלי על מנת להעניק לך קבורה ראויה.
הלוואי והיית יודע כמה כולנו אוהבים אותך
איתי סבירסקי ז"ל,
נרצח לאחר 99 ימים בהם היה בשבי החמאס, לאחר שנחטף מבית אימו בבארי.
