אסף, שנלחם בגבורה בחדרו בשכונת הצעירים, התעמת עם המחבלים כשהוא חמוש בגרזן בלבד. למרות שהצליח לברוח לאחר מאבק קשה, הוא נורה ונרצח על ידי המחבלים. במשך 24 שעות חיה משפחתו באי ודאות, כשהם פונים לצבא ולכל גורם אפשרי בתקווה לשמוע בשורות עליו. הקריאות לעזרה נשמעו בכל רחבי הקיבוץ, עד שגופתו של אסף נמצאה על הדשא ליד המפעל.
אסף היה מוזיקאי מוכשר, אוהב טבע ויצירה, ובן אדם של אנשים. באותו בוקר שבת היה מלא התרגשות לקראת ההופעה של ברונו מארס בפארק הירקון, שאליה התכונן ללכת. בבית הוריו בקיבוץ היה תלוי ציור של ילדה ישראלית וילדה פלסטינית עם המילה “פיס” כתובה בוורוד מתחתיה – סמל לתקווה ואחווה, שלמרבה הצער לא התממשו באותו יום נורא.
אבא של אסף כתב:
“23 שנים נתתי לאסף לחשוב חופשי, לדבר חופשי, בלי גבולות. 23 שנים הסתכלתי על אסף. אף פעם הוא לא איכזב אותי. 23 שנה אסף מילא את החיים שלי אושר. הרגשתי גאה להיות אבא שלו. אני אומר לו תודה, שהוא היה הבן האהוב שלי. האושר נגמר באלימות גדולה, אבל כשאני מסתכל על החברים של אסף, עליכם, אני מקבל תקווה שאמצא את הדרך בחזרה להיות בן אדם”.
אחות של אסף כתבה:
״אספי שלי אח שלי הקטן האהוב שלי
לא מאמינה שזאת המציאות זה הסיוט הכי נורא
זה הפחד הכי גדול שלי אני לא מאמינה שזה אמיתי
אני לא מצליחה לדמיין את החיים שלי בלעדייך
אתה היית הדבר הכי יקר לי בעולם
אני חושבת עלייך והגוף שלי כואב לא מצליחה לנשום הנפש שלי מרוסקת אספי אני לא רוצה לקום בבוקר לעולם שאתה לא איתנו כאן
כואב לי אני מתפרקת אספי אני רק רוצה לחבק אותך להרגיש אותך הייתי נותנת הכל
אני כל כך מצטערת אספי איך לא הגנתי עלייך איך לא שמרתי עלייך אני מצטערת כל כך כל כך כל כך
אספי אתה הילד הכי מוכשר יפה חזק מוצלח וטוב שהיה ויהיה בעולם הזה
יש לך באמת ידי זהב ולב מזהב
אי אפשר לתאר כמה מוכשר אתה מי שהכיר אותך יודע
אתה החבר הכי טוב האח הכי טוב הבן הכי טוב לכולם אתה הכי טוב
אתה הכי אהוב שיש
כל מי שהכיר אותך פשוט זכה
ואני זכיתי להיות אחותך הגדולה
המעריצה הכי גדולה שלך
מהיום שנולדת אתה היית הלב שלי האהבה הכי גדולה שלי ותמיד תהיה
אני לא יכולה עוד לכתוב עלייך בלשון עבר הלב שלי פשוט נעצר שאני מנסה עוד לתאר אותך זה כל כך כואב
מגיע לך שאספר לכולם מי היית ואני עוד אעשה את זה אני מבטיחה
מחבלים לקחו אותך מאיתנו אספי בתוך קיבוץ רעים שהיה הבית שלנו
בשבת בבוקר
אתה נלחמת בהם בחדר שלך בשכונת צעירים בזמן שאנחנו הינו בבית של ההורים שנשרף
הצלחת לברוח מהחדר
הייתי אתמול בחדר שלך בצעירים ראיתי שעברת שמה מלחמה
אם רק היה לך נשק אספי אני יודעת שהיית ניצל
זה התפקיד שלך אתה מגן על אנשים יום יום
ואתה יודע להגן על עצמך יודעים את זה כולם בעיניים עצומות
הפעם לא יכלת
בדשא ליד המפעל בקיבוץ מצאו אותך אהוב שלי
עברו יותר מ24 שעות שלא ידענו מה איתך התפללנו עלייך זעקנו התחננו שהצבא והכוננות ילכו לבדוק מה איתך כולם דאגו לך
אתמול באו להודיע לנו שהנורא מכל קרה
אתה הנסיך הקטן שלנו הגיבור שלנו
אספי המשפחה בלעדייך לא שלמה
יום לפני אכלנו ארוחת שישי חמישתנו והתרגשנו שאיזה כיף להיות כולנו ביחד בבית סוףסוף
אספי אנחנו מסתובבים בעולם עכשיו עם חור בלב
בצורה שלך
מתגעגעים אלייך כל שנייה ונתגעגע לנצח״
