הרב יצחק צייגר ז"ל

צחק צייגר היה ה"מרי פופינס" של העולם הזה. אין דבר שלא היה לו בזמין והוא תמיד מוכן לפעולה. להציל מישהו, לעזור, לחולל קסם. הרכב שלו היה מאובזר בכל דבר שרק יעלה על רוחכם.. וכל ציוד השפצורים שרק תעלו בדעתכם, נדחסו אל הרכב שלו. משהו בהתנהגות שלו הרגיש כאילו כל מה שהוא מבקש זה לתת מענה לחבר שנתקע. טיולי הקיץ עם צייגר היו המשעשעים ביותר. צור אדמון היה צועק "צייגר זרוק חבל" וצייגר היה מוציא איזה מוט לתמיכה, סולם למשיכה ועצה טובה "לא מפה קובי, תמשוך מהענף ההוא" . ואז מתחילים לשפצר, מטבח נייד, צינור שואב מים, מקלחת מי-ים צוות אדמון-צייגר כשצור אחראי המיזם וצייגר אחראי- "בטח שיש לי חיבור מסוג שאי אפשר למצוא בשום חנות". רץ לייצר את הרעיון הבא של צור.. נפש של ילד, מח חריף, לב של זהב. אחרי שהמחנה הוקם צור וצייגר היו יוצאים לדוג דגים, מבסוטים על החיים, השתיה מתקררת והבשר על האש ככה שנה אחרי שנה. צייגר היה המרי פופינס של הטיולים שלנו אני זוכרת טיול אחד – החום בכנרת היה קיצוני ואנחנו נמסנו בתוך הבגדים צייגר פותח את הבגאז' של הרכב ומוציא כמויות של קוביות קרח ומפוצץ את הצידניות ואת כיסי הבגדים שלנו… "מלאתי את הרכב בקרח שלא יחסר" לפעמים הייתי שואלת את עצמי מי יותר מקומבן, האדמונים או הצייגרים כי אנחנו וששון בטח לא היינו…. את טקסי יום הזכרון והעצמאות שרדנו בזכות צייגר, אני לא אצליח להסביר לכם כי לא הייתם שם אבל איכשהוא, ברגעים הכי מייאשים, כשכבל נותק מבמה או מסך לא נתפס על חבל, פתאום, משום מקום- צייגר."אהה, שניה, מה הבעיה?" הולך, מערבב, מקצץ, מחבר והנה- יש פתרון. תמיד עם חיוך תמיד עם פתרונות מדבר מהר לפעמים ברצף לא ברור צעדים מתקתקים למשימה יצירתיות עד מעל הראש ותמיד הרפתקן. יצחק צייגר- אי אפשר לקלוט שהאיש איננו יוסף צייגר אהבה שלנו- הלב נשרף מכאב. מה אנחנו מבינים בעולם? כלום. מתפללים שהקב"ה ישלח לכם כח חבל על דאבדין יצחק צייגר, הלב של פסגות (גם אם בשנתיים האחרונות היה תושב שבי שומרון) איש של חסד יהי זכרך ברוך