זיו פפה שפירא ז"ל

חברו יורם חורשש כותב: קיץ של דייגים היה זה. קיץ אחד ויחיד שכזה. אצל תמי היתה אוירה חפשית. הילדים של הבניין אהבו להיות שם. לשחק עם זיו. אצל זיו. הם באו מהקיבוץ לבניין הקיבוץ שלנו בעיר. כל אחר צהרים בקיץ ההוא, היו נושאים חכותיהם אל הים ולמדים סבלנות מהי, עד שנתפס דגיג והשמחה גדולה. זיו דג את הדגים הכי שווים! בסוף הקיץ נתקבצו כל הילדים לארוחת דגיגים מטוגנת. קיץ שלא יחזור. שנה אחת הם היו לנו כאן וחזרו לקיבוץ. אחת השנים הטובות והיפות כאן. ובזכרון זיו נשאר אותו ילד טבע. ארוך שיער ויחף, אשר עזב עם משפחתו לפני יותר מעשור. זיו שפירא, נרצח בידי בני עוולה במסיבת הטבע. עוד ילד חמד של צנינית. הי"ד. ***********************************************

היום יום חמישי 19/10/2023 ד' חשון תשפ"ד. זיו חזר הביתה, חזר בארון מכוסה בדגל ישראל. קומץ משפחה עם הבטחה צמודה של צה"ל ליוו אותו בדרכו האחרונה הביתה – קיבוץ ניר עם. דוד שלי, סבא של זיו ז"ל חיים שפירא ז"ל, ברח והסתתר מהנאצים. הוא ניצל ועלה לארץ ישראל, הקיים משפחה לתפארת וחשב שיהיו מוגנים ובטוחים לעד פה במדינת היהודים ארץ ישראל. הנכד זיו שפירא ז"ל ברח על נפשו, ספק אצליח להסתתר מחיות האדם הערבים. זיו היה נעדר.. נעדר….נרצח. הייתה תקווה הייתה תפילה. אולי נרדם על איזה עץ… אולי מסתדר ופוחד לצאת….אולי.. ואולי….. ואז, חרב העולם יש גופה יש מאות גופות. אם הייתי יודעת לנחם את האמא, תמי בת דודתי השבורה והכואבת היה קל יותר. אם הייתה לי לו מילה אחת של נחמה לפטריק…. לאחים הייתי רצה מחבקת אותם ואומרת. לצערי אין אין מילים רק דמעות ולב שבור.