סמל יאיר אליהו ז"ל

סמל יאיר אליהו, מעזר, לוחם הנדסה קרבית בחטיבה הצפונית, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 19 בנופלו.
נפל בח' בתמוז התשפ"ה (04 ביולי 2025)
האב יניב התקשה לעכל: "שאלתי את עצמי אם אני מספיק טוב. הלבבות ממך בוואטסאפ – הגאווה הגדולה ביותר. היית ילד חכם מאוד-מאוד ואוהב. וטוב לב. היינו צוחקים כשהיינו ביחד מבדיחות שטותיות כאלה כמו שני ילדים. ולא יכולתי לבקש דבר יותר טוב ממך, אני אוהב אותך ומצדיע לך".
האם חווה ספדה בדמעות: "יאירוש ילד יפה ואהוב שלי, תמיד אמרתי לך שאתה כמו השם שלך, מאיר כל מקום שאתה נמצא בו. ילד של אור, אהבה ושמחה. כל מה שרצית תמיד השגת בקלות ובלי מאמץ. אמרתי תמיד שאתה תמיד מכתיב ולא להיפך. ומי יודע אולי גם את זה אתה הכתבת לאלוהים, מאיזושהי סיבה שלא ברורה לי, אולי בעוד כמה שנים אבין.
מנחם אותי לדעת שמתת במקום שהכי אהבת עם אנשים שהכי אהבת מבצע את התפקיד שהכי אהבת. תמיד אמרת 'אני – רק להנדסה'. שאלתי למה, וענית: 'כי הם נכנסים ראשונים'. אתה בטח תתפלל גם על הפועל תל אביב. אולי מהשמיים תזכה לראות אותם לוקחים דרבי או אליפות"
יהי זכרו ברוך

מידע נוסף על סמל יאיר אליהו ז"ל

סמל יאיר אליהו, בן 19 מהמושב עזר שבמועצה האזורית באר טוביה, נפל בתאונה מבצעית בצפון רצועת עזה.
אביו יניב התקשה לעכל את הבשורה הקשה וספד לבנו: "מה שאני יכול להגיד זה שיש לי זכות, כבר תקופה ארוכה, שאתה הבן שלי. תמיד שאלתי את עצמי אם אני מספיק טוב בתור אבא, אז הלבבות שהייתי מקבל בבוקר בוואטסאפ הם הגאווה הגדולה ביותר. תמיד ראיתי את ההערכה בעיניים. הערכה בלי להגיד מילה".
האב הוסיף בכאב: "אני עדיין לא מעכל. בדרך חשבתי על משהו קטן, שתמיד צחקנו בינינו שאתה הפועל ואני מכבי, ואיך תמיד שמחת שהם עלו ובסוף הדבקת אותי עם השמחה שלך. פתאום אני רואה תמונות וזה לא נתפס. היית ילד חכם מאוד-מאוד ואוהב. וטוב לב. היינו צוחקים כשהיינו ביחד מבדיחות שטותיות כאלה כמו שני ילדים. ולא יכולתי לבקש דבר יותר טוב ממך, אני אוהב אותך ומצדיע לך".
האם חווה ספדה לבנה בדמעות: "יאירוש ילד יפה ואהוב שלי, תמיד אמרתי לך שאתה כמו השם שלך, מאיר כל מקום שאתה נמצא בו. ילד של אור, אהבה ושמחה. כל מה שרצית תמיד השגת בקלות ובלי מאמץ. אמרתי תמיד שאתה תמיד מכתיב ולא להיפך. ומי יודע אולי גם את זה אתה הכתבת לאלוהים, מאיזושהי סיבה שלא ברורה לי, אולי בעוד כמה שנים אבין. מנחם אותי לדעת שמתת במקום שהכי אהבת עם אנשים שהכי אהבת מבצע את התפקיד שהכי אהבת".
"רק השבוע סיפרת לנו שרצו שתעלה על הסוללה באור יום ולא הסכמת, אמרת למפקד שככה אתה חשוף לצלפים. ואז ביצעת אותה בלילה. שמחתי שאתה מפעיל שיקול דעת גם במקום הזה. מהיום שנולדת פחדתי מהיום שתתגייס, לא יודעת למה. שנה לפני הגיוס היית מתקשר יום-יום ל'מיטב' ואומר 'אני – רק להנדסה'. שאלתי אותך: 'יאיר, למה הנדסה?'. 'כי הם נכנסים ראשונים', ענית. אתה בטח תתפלל גם על הפועל תל אביב. אולי מהשמיים תזכה לראות אותם לוקחים דרבי או אליפות".
צחי לוי, תושב עזר שמתגורר בשכנות למשפחתו של יאיר, סיפר מוקדם יותר על יאיר: "אבא שלו, יניב, חבר ממש קרוב שלי. הוא החבר הכי טוב שלי פה ביישוב, וגם את הילדים אנחנו מכירים טוב כמובן. בימי ראשון בבוקר יאיר היה מתקשר אליי ומבקש טרמפ לתחנה כדי להגיע לבסיס. הייתי מוריד אותו, נותן לו חיבוק ואומר לו שישלח הודעה כשהוא מגיע ושהכול טוב. הוא היה מאוד חברותי, חם, חיוך של מיליון דולר. ילד יפה תואר. מטובי בנינו.
"היה לו בראש להיות קרבי והוא התגייס להנדסה קרבית. מהר מאוד קלטו עם מי יש להם עסק והוא היה מפעיל D-9. הוא אמר שלשבת למעלה בכלי זה כמו לשבת בפנטהאוז – 'אתה רואה את כולם מלמעלה'. כמו שהוא היה משוגע על הפועל תל אביב הוא היה משוגע על הנדסה קרבית. בכל פעם שהוא היה חוזר הביתה אחרי כמה שבועות הוא היה חוזר בהתלהבות ומספר מה הוא עושה. הוא לא פחד מכלום".
יאיר היה אוהד שרוף של הפועל תל אביב. "הוא היה הולך לכל משחק. היה נוסע איך שצריך כדי להגיע למשחקי חוץ, לא משנה איפה. משוגע על כדורגל", סיפר לוי. בקבוצה ספדו לו: "המועדון כואב את נפילתו של אוהד הקבוצה. משפחת אליהו, כולנו אתכם באבלכם הכבד. יהי זכרו של יאיר ברוך".
בתיכון האזורי אמית באר טוביה, שם למד יאיר, נפרדו. "יאיר היה נער עם לב גדול וחם. החברות, העזרה לזולת והאכפתיות שלו אפיינו אותו במהלך חייו ובשירותו כלוחם בצבא ההגנה לישראל", אמר מנהל התיכון עמית פישר. גלית ביטון, שחינכה את יאיר, סיפרה כי הוא "היה נער שקל לאהוב, רגיש צנוע ומכבד. אהוב מאוד ומחובר להוריו ולמשפחתו. הוא ידע לעבוד קשה והתמודד עם כל אתגר. נזכור אותו לעד עם החיוך התמידי שהיה על פניו".
יהי זכרו ברוך.