גיבור, בן, אח וחבר שאין שני לו
ירון נולד בעיר חיפה וגדל בקריית אתא, בן בכור לליהיא ועמי, ואח לעופרי ולגיא. מילדותו היה ילד עדין, רגיש, טוב לב ונעים הליכות. כל מי שהכיר אותו – חברים, בני משפחה, ומאוחר יותר גם מפקדים וחיילים – תיארו אותו כמי שכולו לב אחד גדול, אהבה אינסופית ונתינה טבעית.
בגיל 6 אביו רשם אותו לחוג כדורגל של מכבי חיפה בכפר מכבי, ומאותו רגע – הכדור לא עזב את רגלו. ירון שיחק בכל קבוצות מחלקת הנוער של הפועל חיפה, והפך לשחקן אהוב ומוערך. למרות ששיחק בקבוצת הפועל חיפה, ליבו תמיד היה ירוק – אוהד שרוף של מכבי חיפה, מנוי קבוע במשחקים, גם באירופה, אף פעם לא מחמיץ.
“ירוני היה אדום בחליפה, אבל ירוק בנשמה,” אמר אביו עמי.
עם גיוסו לצה”ל, בחר ירון לשרת כלוחם בגדוד 13 של חטיבת גולני – מהחטיבות הלוחמות והאמיצות בצה”ל. ירון בלט מיד ביכולותיו, בנחישותו, ובעיקר בענווה ובאישיות החמה שלו. במאי 2023 נבחר כמצטיין בבא”ח גולני, ובספטמבר – מצטיין חטיבתי. הוא יועד לצאת לקורס מ”כים, והיה מיועד לגדולות.
בהספד שנשא נציג היחידה בהלווייתו תיאר אותו כך:
“ירון, היית מצטיין פלוגתי, מצטיין מח”ט, לוחם מצטיין. תמיד ראשון בענווה ובנועם, דוגמה ומופת לחבריך. גם ברגעי קושי שמת את טובת הכלל לפני טובתך האישית.”
במהלך מתקפת הטרור הרצחנית של חמאס על עוטף עזה, ירון נלחם באומץ לב נדיר.
דודתו, גלית לוי, סיפרה:
“הוא נלחם במשך שעות בלי הפסקה, מול אויב מתועב ואכזר, וחיסל למעלה מ-50 מהם. עד שלבסוף, רסיס אכזר פגע בו. הוא אהב את הצבא, אהב את גולני, ואהד את מכבי בטירוף.”
ירון הותיר אחריו הורים אוהבים – ליהיא ועמי, ואת אחיותיו עופרי וגיא.
משפחתו נפרדה ממנו במילים קורעות לב:
“ירוני אהוב שלנו, ילד משפחתי, טוב לב, רגיש, נעים הליכות, חבר טוב. רק מעלות, ללא חסרונות. ירון אהוב שלנו נפל כגיבור בקרב, חייל מצטיין וילד מיוחד במינו. אנחנו נתגעגע ונזכור אותו לעד. בלבנו תמיד.”
