הוריו של סמ״ר נווה יאיר אסולין, שנפל בקרב בג׳באליה שבצפון הרצועה, מצאו מכתב שהשאיר אחריו למקרה שייפול בלחימה:
״אני מקווה שאת הדפים האלה אני אצטרך לשרוף בסוף המלחמה ולא יהיה בהם שימוש, אבל אם כן אז לפחות שיהיה בהם שימוש טוב. אם קראתם את זה כנראה שהגרוע מכל קרה, אבל תדעו שבאמת בלב שלם אני גאה במה שעשיתי ולא מתחרט לרגע. אני חושב שזו זכות גדולה להמשיך את דרך אבותינו בארץ ישראל ולהילחם עבור האדמה הזאת ולנקום את דם אחינו היהודים שנשחטו על היותם יהודים.
אם כבר למות – אז בעד ארץ ישראל. זו הזכות והמצווה הכי גדולה שיהודי יכול לרכוש לעצמו. הרי אומרים 'מי שהציל נפש אחת בישראל כאילו הציל עולם שלם'.
תמשיכו את החיים! גם אם אני לא ביניכם אני עדיין איתכם ועדיין רואה אתכם ונמצא איתכם בכל מקום, גם באירועים שיהיו פה לכולם בע״ה, אהיה שם אני מבטיח. תחייכו, תצחקו, תאהבו ותנצלו כל רגע בחיים כי חיים פעם אחת. זו לא קלישאה, זו האמת האמיתית. אל תשקעו בעצב על מה שקרה כי אני במקום טוב יותר. אני ממשיך לשמור עליכם מלמעלה איפה שאין סכנה ואני יכול להגן עליכם יותר טוב.
יש לי בקשה מכל הקרובים שלי – משפחה, חברים וכל עם ישראל – תהיו טובים אחד לשני, תאהבו יותר, תהיו יותר חברים, תהיו יותר סבלניים ותהיו אנשים יותר טובים כלפיכם וכלפי הסביבה. יכול להיות שכל האסון הזה לא היה קורה אם לא הפילוג ומה שקרה לנו בעם. הרי על שנאת חינם חרב בית המקדש וכל עולמנו והוגלנו ל-2,000 שנים ארוכות בגלות. עד שחזרנו לאדמתנו – הגיעה שוב שנאת החינם ואיתה האסון הכבד הזה שחווינו.
נפרד מכם, אבל לא לתמיד – רק בעולם החומרי הזה – שהוא ממילא הבל הבלים. עם כמה אבסורדי שאני אומר את זה, עוד כמה רגעים, ובלי לשים לב, אתם כבר איתי פה ונצחק על כל מה שקרה ומבטיח לכם סיפורים שיהיו לכם הזויים גם בעולם הבא". יהי זכרו ברוך 
