חננאל, בעלה של צאלה גז שנרצחה בפיגוע הירי בשומרון, ספד לה בקול חנוק מדמעות: "אהובתי, מותק שלי, אני עומד כאן וליבי קרוע, אבל אני מלא באהבה, ומודה לקב"ה שנתן לי להיות איתך 15 שנים, ברוך השם.
לא ידעתי שזו תהיה הפעם האחרונה שלנו ביחד. את היית האור של חיי והמתנה היקרה ביותר שקיבלתי, הקדשת את חייך לריפוי נפשות, טיפלת במעל 30 מטופלים בשבוע, ליווית אותם דרך טראומות, דיכאונות ופחדים – ותמיד עם יד עדינה וחיוך. לא רק טיפלת – היית שם ממש, החזקת את היד שלהם ועזרת להם לחיות במלואם". הוא הוסיף: "אני גאה בך כל כך. גידלת שלושה ילדים מתוקים באהבה ובחום, ויחד כמעט הבאנו לעולם תינוק נוסף.
חשוב לי לבקש ממך סליחה – כי אני יודע שלא תמיד עשיתי את המקסימום. אני מבטיח להשתדל עכשיו, לעשות יותר – בשבילם ובשבילך"
הסיפור המלא של צאלה גז זכרונה לברכה
ביום שני, 25 במרץ 2024, י”ד באדר ב’ תשפ”ד, נגדע באכזריות חייה של צאלה גז ז”ל – אשת חיל, אם לשלושה, ובחודשי הריון מתקדמים עם בנה הרביעי. היא נרצחה בפיגוע ירי סמוך ליישוב פדואל שבשומרון, בדרכה עם בעלה חננאל אל חדר הלידה, רגע לפני ששניהם עמדו לחבוק חיים חדשים.
רגע אחד של שנאה וטרור – ונהרסו חיים שלמים.
צאלה, תושבת היישוב ברוכין, הייתה אהובה על כל מי שהכיר אותה – לב פתוח, חיוך תמידי, מסירות אין קץ למשפחה, ויכולת נדירה לראות כל אדם באשר הוא. היא הקדישה את חייה למשפחה, לחינוך ולנתינה.
בעלה, חננאל, ספד לה במילים שוברות לב, כשהוא מתאר אישה עוצמתית, רגישה, אוהבת – שהייתה לב הבית, ושכל חייה סבבו סביב הילדים, החום, והאמונה בטוב.
לצערנו הרב, גם בנם הקטן – שנולד בניתוח חירום לאחר הפיגוע – לא שרד. הוא נקרא בשם רביד חיים ונפטר כעבור כשבועיים. אובדן כפול שמילא את הארץ כולה בעצב ובזעזוע.
החיים של צאלה גז ז”ל לא יוגדרו על פי הדרך שבה נגדעו, אלא על פי הדרך שבה היא חיה – באהבה, בצניעות, באמונה עמוקה, ובבחירה יומיומית להיות אור בעולם.
הנה דברים שהיא עצמה כתבה ביום הזיכרון האחרון לחללי מערכות ישראל, על המורכבות שבין חיים למוות, ובתפילה למציאות אחרת:
"והשנה, עין לא נשארה יבשה.
זה לא יכול שלא לגעת, זה נגע בכולנו! כולנו נגועים בדבר.
השנה התנדבתי לקרוא בטקס,
ולא היה לי ברור איך אני הולכת לעשות את זה.
ישבתי מתחת לרמקולים,
הלב דפק חזק, הרגיש כאילו שומעים אותו כמוהם…
והדמעות, הצלחתי להחזיק אותן עד…. עד הסרט על: איך מכילים חיים ומוות ביחד?
איך ממשיכים עם ולמרות ובזכות?
והדמעות ירדו.
השנה ליוויתי לא מעט שכול….
והלב, הלב הוא שורף.
ואני שם בתפקיד,
להכיל, לתת מקום לכאב ולחור שנפער,
לתת מקום לתפקוד, לחיים שממשיכים.
לתת מקום לפחדים ולילות קשים,
לתת מקום לשמחה לכוחות,
ליכולת להיות פה ולחיות הכי טוב שרק אפשר.
בטיפולים העיניים שלי נשארות יבשות, גם אם הלב בוכה בוכה בוכה, כי אני בתפקיד.
לעזור להחזיק את ה'גם וגם'
ולתת הרבה הרבה מקום…
מודה לה' על הכוחות והשליחות,
וגם הערב בסוף הצלחתי לעשות את זה
מתוך שליחות,
לנשום בתוך לב כואב,
ולהצליח לעשות את התפקיד בצורה מוחזקת.
השנה בליבי תפילה ענקית:
ה', תעזור לכל מי שנשאר פה,
תן כוחות לחיות חיים בריאים ומלאי משמעות,
תן להצליח להכיל את ה'גם וגם',
תחזק את הנפש שלנו
ותשמור על כל עמך".
אמן.
צאלה גז
