רב"ט ניק בייזר ז"ל

רב"ט ניק בייזר, מבאר שבע, נהג במת"ק ארז, בן 19 בנופלו.
בן סרגיי וקטיה
לניק היה חוש טכני וחלם על קריירה צבאית. משפחתו מספרת שמגיל 14 הוא החל לעזור בעסק המשפחתי: ״הוא הנדימן, יש לו ידיים טובות והתחביב שלו הוא לבשל. בשבתות הוא היה מכין לכל המשפחה ארוחות שף מושקעות.״ ניק אהב מאוד בעלי חיים ולהתנדב. משפחתו מספרת שהוא אהב תמיד לעזור לאנשים – הוא התנדב בעמותת באולינג באר שבע, באמצעות המשחק הוא סייע מאוד לילדים עם מוגבלויות.
שלי המחנכת של ניק כותבת: ניק שלי, שלנו , ילד אהוב, כל כך קיווינו לחגוג את שובך . היתה לי הזכות לחנך אותך ארבע שנים, בן 14 היית שהכרנו , עד גיל 18 . ראיתי אותך הופך מילד לנער, לגבר שאתה. ילד סקרן, עקשן, פיקח , אוהב כושר, עם מבט בעיניים וחיוך שמוציא אותך מכל צרה. ילד שמחפש למתוח את הגבולות כל הזמן, אבל אז מחייך אלי ומביט בי , ואני נמסה. הכל אצלך תמיד בדרך שלך, אתה בוחר את הבחירות שלך , ותמיד הולך איתן עד הסוף ,ובכל הכוח. הייתי שותפה ללבטים לפני הגיוס , אם להתגייס ולאן , ואני האמנתי בך, ידעתי שתתאמץ לעשות את הכי טוב . כשהתגייסת, החלטת שאתה מתמיד , הולך על זה בכל הכוח, וסיימת טירונות בהצטיינות, כי ככה אתה כשאתה מחליט. כזה אתה גיבור. לי ולך היו המון שיחות על לימודים, ועל העתיד , על חלומות, על אהבות גדולות , ואכזבות , על האתגרים ועל החיים. אהבת מאוד רכבים , ולפרק ולהרכיב דברים , וחלמת לפתוח מוסך לשיפור רכבים. כל כך הרבה שיעורי חינוך בכיתה , על הארץ ועל המדינה. שיחות על העתיד שלנו כחברה. סיפורי גבורה, ודיונים על הקרבה למען הארץ הזאת, שנוכל להמשיך לחיות . ועכשיו אתה מלמד אותי, אותנו , את השיעור החשוב על ההקרבה , וסיפור גבורה, ועל כאב שאין לו סוף, ועל אהבה. נוח בשלום ילד אהוב שלנו, נזכור אותך תמיד , את החיוך שלך, והמבט שלך , ושתמיד צעדת רק בדרך שלך. יהי זכרו ברוך💔