רונית טל סולטן ורולנד צ'ארלס ג'וזף סולטן ז"ל

רונית טל סולטן עלתה ארצה מארגנטינה ויחד עם בן זוגה רולאן הקימו את ביתם בקיבוץ חולית. היא דיברה ספרדית והוא צרפתית – והם גידלו את ילדיהם בעברית בלבד. משגדלו הילדים, החליטה רונית להירשם ללימודי תואר ראשון; היא למדה במחלקה לתרבות – יצירה והפקה במכללת ספיר, ואף שהייתה מבוגרת יותר מרוב חבריה לכיתה – השתלבה מצוין ומצאה שפה משותפת עם רבות ורבים שהפכו לחברי אמת גם לאחר תקופת הלימודים. למרצים היא זכורה כסטודנטית מלאה סקרנות ותשוקה לידע, תמיד מאירת פנים ומחייכת, חרוצה ואינטליגנטית – וכמובן סיימה את הלימודים בהצטיינות. משם המשיכה ללימודי תואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטת בן גוריון, ומיד אחר כך לדוקטורט שעסק באמנות מחאה בארגנטינה בימי הדיקטטורה הצבאית. חלמה לחזור ללמד במקום שבו החלה את לימודיה. הודות לאישיותה הלבבית והחיובית השתלבה עד מהרה כמתרגלת בקורסים שונים באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת ספיר. שבועות ספורים לפני מותה קיבלה את חוות הדעת של שופטי הדוקטורט, שהיו חיוביות ומחמיאות, ונדרשה רק לתיקונים קלים. לקראת שנת הלימודים החדשה כבר החלה להכין קורס חדש, אולם מתקפה אכזרית על קיבוץ מגוריה בבוקר שבת גדעה את חייה כשהיא לצד בעלה החולה.