רועי מונדר ז"ל

״רועי נולד במאי 1973 רגע לפני מלחמת יום כיפור, גדל בעולם אוטופי ואופטימי ומוריק, לצד שדות פלחה אינסופיים במדינה מבטיחה שביום המבחן אכזבה. אומרים שמשפחה לא בוחרים, מונדר בחר עוד בילדותו בשתיים, משפחת מכבי נתניה ומשפחת ליברפול (שבימים האחרונים מתנהלת כאם החורגת). בחירה זו ליוותה אותו בכל חייו שנגדעו באחת ע"י מרצחים בני בליעל״.״רועי, המוכר כ"מונדר" בקרב אוהדי נתניה וליברפול, היה מוקד ידע ואורים ותומים בלא מעט נושאי שיחה בקרב האוהדים, מה שהפך אותו למוכר ומשמעותי ובעיקר חביב. מונדר, מעולם לא חשבנו עד כמה יהיה אקטואלי אותו שיר אוהדים סוחף, ״ברגעים הכי קשים לעולם לא נעזוב, בטוב ברע אני נשבע עד המוות בצהוב, כי רק אותך אני רוצה נתניה, הולך ושר תמיד רק בשבילך, את החיים אתן למענך״. רועי נרצח, הוריו, אחותו והאחיין שלו אוהד בן ה9 נחטפו לעזה, במציאות ההזויה, עצובה, קשה שאנחנו חיים בה כבר 16 ימים אין מי שישב על רועי שבעה. המשפחה המורחבת תשב אבל אין אף אדם שחייב לפי היהדות לשבת שבעה כי הם חטופים. הקרובים ביותר לרועי לא השתתפו בהלוויה כי הם חטופים. איפה נשמע דבר כזה?? באיזה עולם מתוקן אדם שיש לו משפחה לא יכולה לחלוק לו כבוד אחרון כי הם חטופים?