כותב עקיבא:
לפני יומיים איבדתי והעולם כולו איבד איש פלא, היוצר והזמר אליעזר בוצר.
כתבתי לו כמה מילים מליבי השבור והכואב.
אליעזר אחי היקר והטוב
חברותא אהוב
מוזיקאי דגול
מנטור, מורה לחיים איש פלא.
ביום שישי האחרון בכיתי עליך כל כך הרבה. הופתעתי מכמה כבר אפשר לבכות, אבל מסתבר שהרבה מעבר לכל דמיון.
היה נדמה לי כאילו התפוצץ אצלי בלב סלע שסכר את כל מטען הכאב שאני סוחב בתקופה האחרונה, ואולי זה כי אני פשוט מסרב להאמין שאתה לא כאן. איך יכול להיות?? אתה הרי גילית את סוד האלמוות והנה אתה באדמה…
לימדת אותי איך להיות בוער ושליו בו זמנית
איך להיות יוצר עם פנים החוצה לעולם החוצה ובאותה נשימה אדם פנימי עם עמוד שדרה שלא יזוז מכלום.
היית דבוק בה׳ בכל סיטואציה, לא משנה מה היא.
התפילה שלי השתנתה לנצח אחרי שראיתי אותך מתפלל, מכוון את הלב דרך ניגון מייצר מרחב מאפשר למפגש עם הלב.
כשפגשתי אותך לראשונה, לפני קצת יותר מעשור אחת התורות הראשונות ששמעתי ממך זה התורה של רבי נחמן ״אחד היה אברהם״ שמספרת מה זה להיות אינדיבידואל, להרגיש בן יחיד של השם ומאידך מוכן למסור נפש על הכלל. תוך כדי שדיברת האותיות זהרו ממך וכאילו הצביעו עליך – שאתה הוא האברהם הזה.
אחרי המפגש הזה אמרתי לעצמי- מצאתי חבר לדבוק בו. אדם מעורר השראה חיבור למילים וצלילים לפנימיות ודיוק בלי לוותר לעצמך, עם ״אוצרות יהודים״ ספר הלימוד היומי הזה שלך מקווצ׳ץ׳ ביד גורס כל רגע שיכולת גמרא, זוהר, משניות ותהילים או ברגעים שפותחים לימוד משותף בספר ליקוטי מוהרן בגודל של פלטת שבת מרופט מרוב שימוש.
באמת שיש מצב שאני יודע איך מרגיש להיות אח שכול. כמו איזה חלל שנפער בי שעכשיו מרגיש לי שאין מצב שיתאחה לעולם.
בכלל, נדמה לי שתקופה כזו שלא הייתה אי פעם כלכך הרבה חברים עולים לשמיים, כאילו יש איזה צו גיוס לצבאות השם ברקיע וחסרים שם חיילים. בטח גייסו אותך לסיירת מטכ״ל שלהם.
אתה מבין האנשים המעטים בעולם הזה שאני יכול להגיד עליהם
שהם חיו עד הסוף, פשוט עד הסוף.
אמת פנימית שבוערת את כל הרבדים שבחיים
מאהבת הארץ האדם האומה והתורה
כל כך מוזר לדבר ממך בלשון עבר
כל כולך הווה פנימי
זר לא יבין זאת.
ג'ינג'י, עם אש יוקדת בעיניים ורצון בוער להפוך את עצמי את עמי ואת ארצי ואת כל העולם לטוב יותר.
היה לך לוז של צדיק כמה שעות שינה מועטות בלילה
וחוזר להתבודד ביער.
נזכר באיזה ערב שבת אחד לקחת אותי למחילה תת קרקעית בצפון לטבילת מקווה קפוא שטבלו בו תנאים מלפני 2000 שנה. עם כל הגוף הגדול שלך נכנסת לשם בקלילות שכזו, איך יצאת החוצה וצעקת צעקה מלאת חדוות חיים.
לא פחדת מכלום, מכלום
והלכת עם האמת עד הסוף.
הפסקתי לחשוב שאני מבין משו
מתחיל להבין שיש איזה צ׳יפ שחסר אצלי שלא מלציח לראות איך הנשמה שלך עכשיו בגודל מלא וטבעי ולא מצומצמת לגוף שהגביל את האור שלך כלכך.
היית אומן דגול. אני מבטיח לך להוציא את השיר שכתבנו ביחד, רק לפני חודש שלחת לי סקיצה שעשית לו- מילים שכאילו ניבאו את המוות שלך, שם השיר הוא- אורחים לרגע..
אעשה כל מאמץ שכל העם שלנו יכיר את הפלא הגדול של נשמתך.
למדתי ממך הגדרה שמאז שהארת לי אותה אני אומר כמעט בכל הופעה- יהודי לא בא להיות מואר הוא בא להיות מאיר. כמה שהיית מאיר…
החתן שלך (כמה אהבת את החתנים שלך, התרגשת מהעדינות שלהם, סיפרת לי כמה אתה לומד מהם ואוהב ומעריץ אותם) אמר בהלוויה שלימדת אותו איך לעבוד את ה׳ דרך כל דבר, דרך כל נשימה ונשימה. באיזה עולם חתן מדבר ככה על חמיו?
בתוך עולם משוגע בניתם תיבת נח משפחתית מקודשת
דווקא בגלל זה הלב שבור כל כך על האובדן שלך בבועה היקרה הזו
אני מתפלל שה׳ ישלח לנעה ולילדים כוחות ואור חדש להאיר בעולם מכוחך.
בוצר אחי אהובי אני אוהב אותך
לא חשוב לאן לכל מקום אתה הולך איתי
כמו שנעה אמרה בהלוויה-
אתה תוכיח לנו שתחיית המתים זה לא רק לעתיד לבוא, זה כאן ועכשיו ותלוי בזיכוך החושים שלנו- להרגיש את נשמתך איתנו.
כאחד הצדיקים הסתלקת בגיל צעיר 43 אבל עם אריכות ימים, עם הספקים שאדם נורמאלי לא מגרד גם ב120 שנה.
אני אוהב אותך אחי
סליחה ומחילה שלא נהגתי בכבודך הראוי לנשמתך האצילית בהיותך איתנו על האדמה
תודה על אינסוף השיעורים שלמדתי ממך
מתפלל ללכת בדרכך המיוחדת, שביקשה רק לאחד ולהרבות אהבה
נוח בשלום אח קדוש
אני יודע שטוב לך
נשמתך מאירה בגודל הראוי לה בשונה מהגבלות העולם עליה הזה והגוף
https://www.prog.co.il/threads/%D7%91%D7%93-%D7%94-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A8-%D7%95%D7%94%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%91%D7%97%D7%A1%D7%93-%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8-%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%91-%D7%90%D7%AA-%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%AA%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95.1027253/page-3#post-14574248