דניאל אדרי ז"ל

דניאל אדרי, מילואימניק הלום קרב מהמלחמה שם קץ לחייו אתמול בגיל 24. דניאל שירת חודשים רבים במלחמה בגזרות שונות כולל עזה ולבנון. הוא סבל מפוסט טראומה, והריחות והמראות מהמלחמה ליוו אותו כל הזמן. הוא גם איבד שני חברי ילדות שנרצחו במסיבת הנובה.
דניאל ז"ל הותיר אחריו את אמו, סיגל, אחותו עדן (30) ושני אחיו, נועם (25) ויהוידע (22). לפני למעלה מעשור, אביו שם קץ לחייו.
"מקווה שתזכרו אותי לטוב".

מידע נוסף על דניאל אדרי ז"ל

"מקווה שתזכרו אותי לטוב".
דניאל אדרי, הלום קרב בן 24, שם קץ לחייו.
מירב דוסטר/מאקו.
דניאל היה חייל מילואים שאיבד את שני חבריו הטובים בנובה, והשתחרר משירות מילואים בתום שנה וחצי, אחרי שהתעקש ושהה בעזה ובלבנון, שם קץ לחייו, בגיל 24. "הוא אמר לאמא שלי שהוא לא יכול יותר, שהוא מריח את הגופות", מספרת ל-mako בריאות אחותו. טרם התקבלה תגובת דובר צה"ל.
"הטנדר שלו עלה באש. בשעות אלו הגופה שלו עדיין באבו כביר ולא הצליחו לזהות סופית. המשטרה הסבירה לנו שאין מספיק שרידים ומנסים להצליב דגימת DNA לזיהוי שיניים, אנחנו עדיין מחכים לתשובות ולא ביקרנו בדירה שלו עדיין, לכן לא יודעים אם השאיר מכתב".
דניאל, שבתקופה האחרונה שכר דירה בצפת, הגיע מבית דתי, נולד וגדל בצפת. אחותו, עדן, מספרת על אדם כישרוני, יוצר מוזיקה, שהייתה כל חייו. "הוא אהב בעיקר פסיי טראנס, ורצה לעשות מוזיקה, כל היום עם האוזניות על האוזניים".
בתחילת דרכו הצבאית, היה אמור לשרת ב-8200. "הוא היה מאוד טוב במחשבים וטכנולוגיה", היא מתארת, "עבר את כל מבחני הקבלה למעט מבחן בודד". אך בהמשך החליט להתגייס לנח"ל, בעיקר כי הושפע מאחיו הגדול נועם, ששירת בגולני. "הוא לא סיים את השירות הקרבי, כי הבין שזה לא בשבילו, פיזית הוא התאים ללחימה אבל מבחינה רגשית זה לא התאים לו, והוא עבר לתפקיד נהג בשירות סדיר".
אחרי שהשתחרר עבד בעבודות מזדמנות וטייל בארץ. "הוא מאוד אהב את הצפון, כמעט כל יום היה מבקר בנחל או בירדן. הוא אהב את הטבע", מוסיפה עדן.
ב-7 באוקטובר, שני חברי ילדות של דניאל – אליסף בן פורת וגבריאל ישי בראל – בילו במסיבת הנובה. ברגע שנודע על היעדרם, דניאל לא היסס וירד מיד דרומה לאתר אותם. "הוא ידע שהמצב מטורף וירד לדרום עם חבר נוסף", מספרת עדן, "הוא לא מצא אותם, אבל חבר לשוטרים ולחיילים שהיו במקום, ואיתר המון גופות של נרצחים". כשחזר מהדרום, עוד בטרם נודע לו על הירצחם של חבריו, הוא גיבש החלטה להתגייס למילואים. "הוא לא היה יכול לשבת חסר מעש בבית, רק אחרי שבוע נודע לו שהם נרצחו".
דניאל שירת במילואים ביחידת יהל"ם במשך שנה וחצי, כנהג שמשנע ציוד לעזה. "לקחו אותו לשרת עם לוחמים קרביים, לפנות גופות כשנכנסו למנהרות. באחד הימים, במהלך הנסיעה בעזה, ירו על מכלי הדלק שלהם באמצע הנסיעה והם הצליחו להינצל, הרכב שלו עלה באש", היא מספרת, "במשך שנה וחצי הוא לא יצא משם, וגם כשניסו להוציא אותו הוא לא רצה לצאת. הוא הועבר ללבנון ופינה משם את הגופות באסון של לוחמי גולני".
"הוא הגיע בגללם למצב הזה"
סימני מצוקה החלו להופיע אחרי שחרורו משירות מילואים. "הוא התחיל טיפול פסיכיאטרי וכבר לא נתנו לו לחזור לעזה. התחלנו לראות שהידיים שלו פצועות ומדממות, בהתקפי הזעם שחווה הוא נתן אגרופים לדלתות וקירות, הבית שלו היה מפורק כולו, הכול היה שבור והפוך", היא מתארת, "הוא אמר לאמא שלי שהוא לא יכול יותר, שהוא מריח את הגופות. הוא היה בסרט מלחמה, בעזה ובנובה".
עדן משתפת שדניאל זעק לעזרה בכל הזדמנות, ואמו עשתה כל שיכלה כדי לעזור לו. "היא דיברה עם כל מי שיכלה לדבר", היא אומרת. "דניאל הגיע לפני כחצי שנה לאדם מעמותת הלומי קרב, שראה שהוא במצוקה רצינית ושדניאל היה לדבריו 'פצצה מתקתקת'. נדב עשה את התהליך עבורו מול משרד הביטחון, פנה לכל הגופים שצריך ודאג שדניאל יטופל".
דניאל טופל בטיפולים נפשיים דרך משרד הביטחון, לדבריה, היה אמור לעבור את הוועדה האחרונה לצורך קבלת 100 אחוז נכות ובינתיים קיבל דרגה 3 זמנית. "אף על פי שקיבל הכרה ומשכורת ממשרד הביטחון בחצי שנה האחרונה, עכשיו מסרבים לקבורה צבאית כי הוא אזרח ולא משרת מילואים פעיל, אבל הוא הגיע בגללם למצב הזה. דניאל הלום קרב, אנחנו לא מבינים איך ייתכן שהכירו בו, שילמו לו פיצויים חודשיים ועכשיו שראוי לקבור אותו בקבורה צבאית לא מכירים בו. דניאל רצה למות כגיבור בשביל המדינה, ההגנה על המדינה ועל החברים שלו הייתה מטרת על עבורו".
דניאל ז"ל הותיר אחריו את אמו, סיגל, אחותו עדן (30) ושני אחיו, נועם (25) ויהוידע (22). לפני למעלה מעשור, אביו שם קץ לחייו.
טרם התקבלה תגובת דובר צה"ל.

דניאל אדרי ז"ל

פרטים על השבעה