סמ"ר משה שמואל נול ז"ל

סמ"ר משה שמואל נול, מבית שמש, לוחם בגדוד נצח יהודה (97), חטיבת כפיר, נפל בקרב בצפון רצועת עזה, בן 21 בנופלו.
נפל בי"ב בתמוז התשפ"ה (08 ביולי 2025)
בן דוד בצלאל ומרים

מידע נוסף על סמ"ר משה שמואל נול ז"ל

הייתי היום בלויה של משה שמואל נול הי"ד. הייתה לוייה עצובה וכואבת מאוד.
לראות את ההורים הזקנים הולכים אחר הארון של המוז'יניק שלהם, לשמוע את הזעקה הנוראה שפולחת את הדממה "מוישי" "מוישי". עין לא נותרה יבשה.
שני הספדים שמאוד ריגשו אותי.
הראשון הוא הרב שלו בישיבת "כפר זיתים". הוא תיאר אותו כממשיך דרכו של רבי עקיבא בדורנו. בהתחלה זה נשמע כמובן קצת מוגזם, אבל אז הוא התחיל לספר עליו וגם מהמעט שהוא סיפר הלב נקרע. ילד עם קשיי למידה בלתי נתפסים שלא ידע קרוא וכתוב עד שהגיע לישיבה (!), ואעפ"כ הוא לא הרים ידיים ועשה מאמצים אדירים ללמוד לקרוא. הוא סיפר שמוישי היה מגיע אליו הביתה כל כמה שבועות ושואל ממנו ספרי ילדים קטנים כדי להתאמן על הקריאה ולא התבייש בזה. סיפר סיפור נורא שפעם הוא שאל אותו איך הוא מתפלל אם הוא לא יודע לקרוא ומוישי ענה לו שהוא מתפלל איך שהמלמד לימד אותו להתפלל בגן, זה מה שהוא יודע וזה מה שהוא מתפלל גם היום, אז הרב שאל אותו אם הוא רוצה ללמוד להתפלל והוא שמח מאוד, וככה כל שבוע הם למדו קטע מהתפילה, התחילו מברכות השחר והלאה, וכל השבוע שלאחמ"כ הוא היה משנן את הקטע שוב ושוב עד שזכר אותו בע"פ, וככה עשו שנה שלימה עד שבסוף השנה הוא ידע להתפלל את כל התפילה. הוא סיפר שלמרות כל הקשיים מוישי תמיד היה שמח ומחייך לכולם, והוא שאל אותו פעם איך אתה מצליח להיות שמח כל הזמן? אז מוישי ענה לו: מספיק קשה לי אז שאני גם יהיה עצוב?! בסוף הוא סיפר עוד סיפור מדהים, שבסוף השנה כל הבחורים עשו מסיבה אצלו בבית ובסוף המסיבה חזרו בשעת לילה מאוחרת לישיבה בכפר זיתים, והרב כתב להם שזה לא בסדר שהשאירו את הבית הפוך ומלוכלך. אחרי כמה שעות דפיקות. מוישי עומד בדלת. ברגע שקראתי את ההודעה שלך יצאתי מהישיבה לתחנת האוטובוס והנה באתי לסדר ולנקות. הם עבדו ביחד שעה ארוכה ואז הרב הציע למוישי כבר לישון אצלו, אבל מוישי אמר לו שהוא שכח לקחת איתו את התפילין אז הוא יצא ונסע שוב שעתיים באוטובוסים חזרה לישיבה לפנות בוקר כדי להתפלל שחרית כראוי. ואז הוא סיים: הלכת בדרכו של רבי עקיבא בחייך ויותר מזה במיתתך על קדושת השם.
השני הוא רב הקהילה בבית-שמש, הרב קלמן שפירא, האדמו"ר מפיאסצנה. דיבר מאוד מאוד יפה ומרגש. הזכיר כמובן מדברי האש קודש. דיבר בבכיות עצומות על "ההר הקדוש הזה", סיפר שהאמא אמרה לו שהיא רוצה שבנה יקבר בהר הרצל דווקא, והוא אמר שהיא יודעת למה היא רוצה שהוא יקבר דווקא שם – כי מכאן יקומו כל הקדושים ראשונים לתחיית המתים.
בסוף הוא תיאר איך הנשמה של מוישי עולה למעלה וכל השערים נפתחים ומחנות מלאכי מעלה מלווים אותו לפתח גן עדן כדי להובילו אל המקום הנשגב המזומן לו, ואז הוא צעק בצעקות נוראות: מוישי, אל תיכנס! שלא תסכים להכנס לגן עדן! אם תיכנס אתה תשכח אותנו. בבקשה תגיד להם שאתה לא מוכן להיכנס עד שהקב"ה יענה לתפילות שלך ושלנו שכבר תבוא הגאולה. מוישי אני הכרתי אותך טוב, אתה בחור חזק, אל תיכנס! וכל העם געו בבכייה.
יצאתי משם עם הרבה מחשבות נוגות על הבחור המיוחד הזה, בחור שעבר כל כך הרבה, שמן הסתם בחייו אף אחד לא החשיב במיוחד. מי יתייחס ברצינות לבחור בן 20 שלא יודע לקרוא? כמה עצוב שרק אחרי מותו בטרם עת התגלה סיפורו המיוחד. לי בכל אופן הלוויה הזאת נתנה את שיעור המוסר כנראה הכי חזק ששמעתי אי פעם.
שיהיו הדברים לע"נ של הצדיק הקדוש משה שמואל בן דוד בצלאל הי"ד.

סמ"ר משה שמואל נול ז"ל

פרטים על השבעה