אריה (זלמן) זלמנוביץ' ז"ל

אריה (זלמן) זלמנוביץ', בן 86, נחטף לעזה ב-7 באוקטובר. הוא היה ממקימי קיבוץ ניר עוז, אב לשני בנים וסב לחמישה נכדים. הוא היה החטוף המבוגר ביותר בשבי חמאס. לפני שבועיים פרסם ארגון הטרור סרטון שבו תועד זלמנוביץ', שנחטף מביתו מניר עוז ב-7 באוקטובר, וטען כי הוא "מת כתוצאה מהפצצות באזור". בהפגנה בחיפה למען שחרור החטופים בחודש שעבר סיפר בנו בועז: "אבא שלי הוא לא אדם של מילים. הוא אדם של ידיים מיובלות ובגדי עבודה, והוא רואה את הקיבוץ כמשימת חייו".
אריה זלמנוביץ ז"ל, יליד חיפה אשר יצא ממנה בשנת 1957 להקים את קיבוץ ניר עוז – חזר הביתה, לאדמת הארץ הזו שאותה אהב ועיבד, לאחר שנחטף ב-7 באוקטובר מביתו בקיבוץ, ונרצח בייסוריים בעזה. "איש קשוח וצנוע", תיארו את אריה מכריו. ואכן – מי שבוחר לעשות את המעשה הציוני של יישוב הארץ לאורך הגבולות, להקים משפחה לתפארת, להיות איש אדמה וספר, ולחוות אינספור אירועי לחימה וטרור על סף ביתו מבלי להישבר – הוא איש שעשוי מחומרים מיוחדים. איש של ציונות מעשית וערכית מהמעלה הראשונה, כפי שהאבות המייסדים ראו בעיני רוחם. אריה היה גיבור ישראלי שקט בחייו, והוא גיבור ישראלי לאחר מותו. אני מייחל שנהיה ראויים לו ולשאר הנופלים והנרצחים.

מידע נוסף על אריה (זלמן) זלמנוביץ' ז"ל

יוסף גנון:
הוא נראה בפעם האחרונה כשהוא מורם על אופנוע של מחבלים, מבולבל, מבוהל וחסר אונים, עיניו מבקשות רחמים, כאילו ידע שדרכו האחרונה החלה. אריה זלמנוביץ, איש אדמה בן 86, נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז ב־7 באוקטובר ונרצח בשבי בעזה, בעודו מחכה לישועה שלא הגיעה.
לפעמים אדם אחד מצליח לגלם בתוכו את כל מה שטוב ועמוק בארץ הזאת.
אריה זלמנוביץ היה כזה. איש אדמה, ציוני, לוחם שקט, ואדם שכולו לב רחב וענווה.
ביום שבו נחטף מקיבוצו ניר עוז, נלקח איתו דור שלם של אהבה פשוטה לארץ הזאת.
> “אבא שלי לא קיבל בשבי תרופות ומזון שהוא צריך. אני אומר שהוא נרצח בשבי בעזה.”
כך אמר בנו, בכאב שאין לו שיעור.
> “רואים אותו בסרטון יושב על אופנוע בין שני חמאסניקים. הוא חסר אונים ונלקח.”
עדות מצמררת על רגעי החטיפה, שצרובים בזיכרון של כל מי שאוהב את הארץ הזאת.
???? חמישה דברים שלא ידעתם על אריה זלמנוביץ
1. ממקימי קיבוץ ניר עוז
אריה היה בין האנשים הראשונים שבאו לנגב הצעיר מתוך אמונה בציונות הפשוטה ביותר – להפריח את השממה ולהקים קהילה של אמת.
2. איש אדמה בלב ובנפש
חקלאי בכל רמ"ח איבריו, אהב לגעת באדמה, להריח את החיטה, וללמד צעירים על סבלנות, עונה אחרי עונה. “האדמה מדברת למי שמוכן להקשיב לה,” נהג לומר.
3. איש של ידע ורוח
לצד עבודת האדמה, אריה היה גם איש ספר, חוקר היסטוריה וידיעת הארץ, מרצה שאהב לשתף בסיפורי התיישבות וגבורה.
4. הדמות האבהית של הקיבוץ
צעירים רבים בקיבוץ ראו בו אב שני. הוא ידע לעצור, לשאול מה שלומם, לחייך, לשבת לקפה עם כל אחד. “היה בו משהו רגוע ובוטח, כמו עץ זית עתיק,” סיפרה שכנתו.
5. השבוי המבוגר ביותר שנחטף ב־7 באוקטובר
בגיל 86 נחטף מביתו שבניר עוז. לפי עדויות חבריו לשבי, גם ברגעים הקשים ביותר לא איבד את צלם האדם. “הוא דיבר בשקט, עודד אותנו, היה לנו עמוד תווך,” סיפר אחד מהם לאחר שחרורו.
????️ זיכרון ותקווה
מותו של אריה לא היה רק סיפור אישי, אלא סמל לדור שלם שבנה, נתן, ונשאר נאמן לערכים של אדמה, קהילה ותקווה.
הוא לימד אותנו מהי אהבת הארץ ומהי אנושיות גם מול אכזריות שאין לה שיעור.
> “האנשים האלה נלקחו חיים. חובה להחזיר אותם חיים.” דברי בנו מהדהדים בלב כולנו.
יהי זכרו של אריה זלמנוביץ ברוך לעד.
האדמה שכה אהב תישא את שמו עוד שנים רבות,
והעם שלא שכח ימשיך לספר את סיפורו באהבה ובכבוד.