נולד ב־5.5.1967, כ״ה בניסן תשכ״ז, בן זקונים לפני ופליקס, אח אהוב ואדם עם נוכחות שקטה אך עוצמתית. יגאל גדל בבית שבו הערכים היו לא פחות חשובים מהמעשים, ובכך סלל את דרכו בעולם – דרך של אחריות, מסירות, ואהבת חינם.
כבר מגיל צעיר הפגין יגאל משמעת עצמית ואהבה לים, מה שהוביל אותו ללימודים בבית הספר לקציני ים בעכו. משם המשיך לשירות משמעותי בחיל הים – שם התעצבה אישיותו הלוחמת והשקטה, ונטמעה בו התפיסה שיש לשרת את הזולת בלב שלם.
בשנת 1992, נישא לרווית, אהבת נעוריו, אשת סודו ושותפתו לכל אורך הדרך. יחד בנו בית חם, אוהב ועמוק שידע להצמיח ארבעה ילדים למופת – מתן, עדן, שילת ונועם – שכל אחד מהם נושא עמו משהו מהמהות של אבא.
יגאל היה קודם כל איש של משפחה. בעבורו, משפחה לא הייתה רק מוסד – היא הייתה עוגן, שליחות, ומשימת חיים. הוא טיפח, חינך, והשקיע בילדיו ובאשתו, והעביר להם את אותם ערכים שעליהם גדל – צניעות, עזרה לזולת, מסירות, אמונה, ונתינה בלי לצפות לתמורה. במיוחד הקפיד לקיים מצוות מתן בסתר – להאיר לבבות נזקקים לקראת חג, לשמח בית שלא הכיר, בשקט, בלי שידעו. כי ככה יגאל – עשה טוב בלי רעש.
בשנת 1993 הצטרף לשורות משטרת ישראל, תחילה כסייר – תמיד בשטח, תמיד עם אצבע על הדופק ויד מושטת לעזרה. אולם ליבו נמשך לתחום מורכב ומסוכן יותר – החבלה. הוא עבר את מבחני הקבלה בהצטיינות, והחל קריירה של 27 שנים כחבלן במשטרת אופקים, מחוז דרום – אדם שמנטרל סכנות לא רק בחומר אלא גם בלב. יגאל היה חבלן לא רק במקצוע – אלא ברוח: מנטרל מתחים, מכיל רגשות, מחבק את כל מי שצריך מילה טובה.
החברים לעבודה מספרים על מסירות יוצאת דופן, מקצועיות, אחריות ודוגמה אישית שלא נעלמה מעיניהם. יגאל היה עמוד תווך – שקט, יסודי, אהוב ומוערך.
מעבר למדים ולמדים של הלב – יגאל היה איש של חיים. הוא אהב לרכוב על אופניים, ואף הקים את קבוצת “רוכבי הדרום” יחד עם חברו הקרוב. הוא אהב להרגיש את האדמה, את האוויר, את הגוף – בין אם ברכיבה, באימונים במכון, או בטיפוח הגינה שלו. ויותר מכל – הוא אהב לצבור רגעים עם המשפחה, בארץ ובעולם. עבורו, טיול משפחתי היה דרך לומר: “אני פה. איתכם. כולנו יחד.”
ובשנים האחרונות, המשיך לתרום גם מעבר לים – כנציג משטרת ישראל בקהילה היהודית בניו ג׳רזי מטעם הסוכנות היהודית. גם שם – כמו תמיד – הפיץ אור, חיבר לבבות, והיה שגריר של ישראל היפה.
יגאל היה אדם שהביט לכל אחד בעיניים, כאילו אומר – “אני איתך. אני רואה אותך.” כל מי שפגש בו – ידע שהוא פגש אדם אמיתי. כזה שלא מחפש קיצורי דרך, אלא בונה את חייו במו ידיו, שלב אחרי שלב, באמונה ובצניעות.
המוטו של חייו היה פשוט, חד, עמוק –
“אין קיצורי דרך בחיים. יש לבנות את חייך בשתי ידיך.”
והוא חי בדיוק כך – חיים שבנויים מלב נקי, מעשייה, אהבה, ונשמה יתרה.
