טל דרור הי"ד נולד וגדל בירושלים, אח בכור למאיה ורואי.
טל היה ילד מאד משפחתי, המשפחה היתה הכל עבורו והוא לקח את תפקיד האח הבכור מאד ברצינות. הוא היה אח מאד חם, מחבק, עוטף, מקשיב, מכיל, מייעץ ומגונן אך גם אהב להצחיק ולצחוק ולהשתובב עם אחיו.
טל היה ילד מאד חכם וחריף. הוא הצטיין בלימודים והיה לו ידע על הכל. מתמטיקה, פיזיקה, אסטרונומיה, פוליטיקה, הסטוריה, אדריכלות, כלכלה – בורסה ושוק ההון, אקטואליה ומה לא… היה אפשר לדבר איתו על הכל.
הכי הוא אהב מתמטיקה ופיזיקה והעמיק בזה גם בזמנו החופשי ואף לקח קורסים אוניברסיטאיים. הוא אהב מאד לאתגר את עצמו.
הוא היה שחקן שחמט ברמה מאד גבוהה וכבר בגיל 5 קיבל את המדליה הראשונה שלו בשחמט.
טל לא בזבז יום בחייו. הוא אמר שכל יום שהוא הולך לישון הוא יודע שעשה משהו או למד משהו חדש שיקדם אותו ליום הבא. כשהוא היה יוצא מהצבא היה עושה לו"ז לפי שעות כדי להספיק הכל כולל לראות את הסבתות ואת החברים, לקרוא וללמוד משהו חדש.
טל רצה לעבוד כמדען טילים בנאס"א או כמהנדס אלקטרוניקה בתעשיות הבטחוניות.
לפעמים כאשר אנשים מאד מאד חכמים באופן יוצא דופן, זה בא על חשבון הפן החברתי והרגישות החברתית .
אצל טל לא.
הוא היה מוקף בחברים, בהספדים עלו חבר אחר חבר וכל אחד אמר שטל היה החבר הכי טוב שלו וכך היה, הוא נתן 100% מעצמו לכולם. הוא היה כריזמטי, ספורטאי, יפה תואר, דמות להערצה ואהוב הבנות. כולם תמיד התמגנטו אליו בכל מקום שהלך.
בנוסף היתה לו רגישות חברתית מאד מאד גבוהה. הוא תמיד ידע לזהות את החלש או את זה שצריך עזרה או מילה טובה ולתת אותה בדיוק רב. כמה דוגמאות בודדות על קצה המזלג-
בביה"ס היסודי והחטיבה הוא הציל 3 ילדים מחרם.
לפני כחודשיים הוא פגש קבצן בתחנה המרכזית בבאר שבע שביקש כסף. טל אמר לו שהוא יקנה לו ארוחה בתנאי שישב לאכול יחד איתו כי הוא היה נראה לו מאד בודד. הקבצן אמר לו שהוא לא דיבר עם מבוגר מס' חודשים ושהוא היה זקוק לשיחה יותר מהאוכל.
בשבעה ילד כבן 14 בא וסיפר שהוא היה פוגש את טל בחדר הכושר וטל היה מסביר לו על המכשירים ואמר לו שהוא מאמין בו. בשבילו ש"גבר" כמו טל אומר לו שהוא מאמין בו זה היה עולם ומלואו.
הוא תמיד פירגן לאנשים וידע מכל הלב להעצים אותם
וגם בדברים הקטנים של להרים פסולת מהרחוב או לעזור לזקנה לסחוב סלים הביתה או לקום לקשיש באוטובוס.
לאחר התיכון טל הלך למכינה קדם צבאית מטעם הסוכנות היהודית ושם הכיר את מולי, בת זוגתו, עולה חדשה מארה"ב. הם היו יחד שנה והוא רצה להתחתן איתה ואנו שמחים שזכה לאהוב.
גם במכינה הוא כמובן נבחר מצטיין.
טל התגייס במאי 2024 סיים טירונות כחניך מצטיין וסיים את הקורס כחניך מצטיין.
הוא סופח לגדוד 13 של גולני כמשק תקשוב עד שיתחיל את התפקיד שהתקבל אליו שאותו הוא מאד רצה.
טל היה אמור להכנס לתפקיד החדש אחרי סוכות אך הוא לא הספיק.
מצאנו לאחר מותו מילים שכתב, שהוא התגייס למען הרעיון של מדינת ישראל והרעיון הזה הוא מטרה נעלה שגדולה יותר מהאינדיבידואל. גדולה יותר ממנו. שהוא מוכן לתת את כל כולו למען המטרה כפי שעשו אלו לפניו, שמותם של אלו שקיפחו את חייהם לא יהיה לשווא. וזה מה שהוא עשה. נתן את כל כולו.
טל נפל בגיל 19 שנים, בראש השנה, א' בתשרי, מפגיעת כתב"מ שהגיע מעיראק בבסיסו ברמת הגולן.
עם כל הקושי והכאב והאובדן הנורא אנחנו מודים על המתנה שקיבלנו ל 19 שנים. אנחנו יודעים שהוא חי חיים מלאים וטובים, היה לו ידע בראש שבן אדם רגיל לא תמיד רוכש גם בחיים שלמים והוא נגע בכל כך הרבה אנשים שבחיים שלמים לא תמיד מספיקים ואנחנו מבינים שאולי הנשמה שלו ידעה שהיא כאן לזמן קצוב ולכן הוא "תיקתק את החיים". הוא נהנה, בילה, טייל, שמח, אהב וידע תמיד שהוא מאד אהוב.
הלוואי וכל אחד יוכל מעט לדעת מי הוא היה וייקח על עצמו משהו קטן לעשות טוב בעולם הזה לעילוי נשמתו.
